Rebbitzen Rosenberg comes to Vienna community to help Beth and her children

As published on the Daas Torah blog.

Thursday, March 27, 2014


Schlesinger Twins: Rebbitzen Rosenberg comes to Vienna community to help Beth and her children

Guest post by Rebbetzin Miriam Rosenberg. 
The Rebbetzin is the wife of Rav Sariel Rosenberg from Bnei Brak -  a major talmid chachom and posek who is a member of the beis din of Rav Karelitz. She is very actively involved in helping woman who have lost the custody of their children. She has visited Vienna a number of times and spent much time investigating Beth's case and she was appalled at the lack of support for  Beth as well as how the twins have suffered. I asked her to write a guest post of what she has found.

Below is her 5 page letter translated in full from the Hebrew followed by the Hebrew original she sent me for posting here. In the first part she describes the tragic story of Yael which led her to Vienna to raise money for lawyers and where she found out about Beth. She describes in great detail the great miscarriage of justice and the reasons the community - which is known for it kindness and generosity - has failed to intervene.
============================


Fifteen years ago my righteous daughters were cruelly taken from Bnei Brak to Italy , where they were systematically turned against their religion. My eldest daughter was thirteen years old and her sister was nine years old. They received an excellent Jewish education in the wonderful schools of Beis Yaacov. But they were pushed to the ultimate heresy.
My story was serialized in AMI MAGAZINE and then published as a book titled:
TO MY DAUGHTERS WITH LOVE / GITTY GOLD
For the past fifteen years I have been providing  physical and emotional support to women abused by their former husbands, powerful and wealthy men , who try and sometimes succeed in gaining custody of their             children for various reasons; mainly manipulating the courts in the worst possible way; claiming their wives are insane or lack parenting skills.
Time after time I flew places to try and prove women innocent, in most cases there have never been mental health problems and their great distress stems from the fact that their parental rights have been undermined. They want to keep their most precious possession: their children.
This is almost always the same woman, just in different circumstances. I meet an intelligent and warm woman without any economic support to back her in her struggle, her entire world destroyed. Hanging on any shred of hope that might overturn this evil decree; maybe G-d will help and this will not happen, she prays.  Maybe there will be messengers that will redeem her and her children from their suffering; from the pain of separation, the bias against her and the destruction that plagues her.
...
I decided to fly to Vienna to try to fundraise from the women of the community for Yael (one such case in Golders Green).
I organized a number of lectures during which I told my life story of tragedy, of kidnapping my girls.
After I told the story of Yael, religious women contributed generously to help pay her lawyers. At the end of one lecture a young woman came up to me and told me the story of Beth Schlesinger , a story that the whole community of Vienna knows very well but no one is able to intervene. She asked me to try to help Beth regain custody of her twins who were cruelly taken from her husband, a psychiatrist who fabricated a report claiming she was insane and was unable to raise her children.’

Everybody in Vienna knows that's not true but the husband was assisted by a number of Rabbis and a close acquaintance of the judge.

Since then I have returned to Vienna several times to try to connect the puzzle of the Schlesinger family. Hearing evidence of community members I met personally and from conversations with friends of Beth, as well as meetings with Beth and the children, I uncovered a few facts.

Beth, a young, intelligent, pretty, thirty year old, has suffered a humiliating and trying ordeal. All the while the people around her are fully aware of the injustices done to her and are unable to help her uncover the truth . They are afraid!!!

Everyone who spoke to me painfully told me how much they sympathized with Beth , know that she is 100% innocent and her children were impeccably well cared for by her, but they implored me in every way possible not to get involved in the story and not to ask them to testify because they were afraid , because their husbands did not allow them to intervene, or they had already been threatened more than once; if they help Beth, their lives are in danger.

Religious men and women and even Rabbonim shared with me their distress and a sense of powerlessness knowing that nothing could be done . They received threatening phone calls and emails that if they helped Beth, their reputations would be ruined in the community and they would be forced to remove their children from the Jewish schools.

Had I not heard this for myself from serious people, I would have suspected they had made it up. It sounded so absurd.

A whole community know and are aware of a grave injustice and all stay silent???

I met Beth and the children. I brought them a kindergarten level book about Shabbat as a present, with coloured pictures of the Shabbat table with bright script. I sat with the children while they lay in Beth’s arms and tried to read them the story, to interest them in the nice pictures and try to elicit some kind of reaction from them. I spoke to them in Hebrew, Yiddish and English, words recognisable to any Jewish child that goes to kindergarten; Shabbat candles, challot, kippa. They both stared at the pictures but it was clear that the words were alien to them. They held on to their mother, clinging to her sweater. The only words I heard from them were sounds when I managed to really make them laugh or tickled them. They did a nice activity together but the interaction was mainly just between the two of them

We were together for a few hours, both inside and outside the apartment. The children ate meatballs cooked in tomato sauce with rice Beth that Beth had made for them with love and care. We played together and went to the park on bikes. The children interact naturally with their mother but it is difficult to recognize any speech. They are not developed for their age.They only mumble a few syllables in baby talk.

The separation from their mother is evidently difficult for them. In order not to make it even more difficult for them, Beth takes them to the park and the visiting centre on their bikes; a meeting place with the father which involves traveling an hour away from where she lives, even though the father lives nearby.
What a waste of 4 year old children’s energy, to be dragged by bus to a distant place .
This story is delusional . I saw a devoted mother who treats her children with love, warmth , who showers them with the love of a mother. I cried together with her.
Together we tried to hold back the tears when it was time to return them. I was there. I saw with my own eyes . I cried with her.
The world calls out when a cat is taken away or a chicken from its pen but Vienna,  an enlightened community of 5774 remains silent while Beth was wickedly separated from her children.
I met Beth and the kids again. The heartbreaking picture repeated itself. I took another member of the community with me as a witness. I wanted someone else to see what I saw. This injustice cries to heaven.

I asked to interview Beth's friends from the past, those who were her friends when she was married to Dr. Schlesinger and betrayed her. These religious women admitted that they played a role in taking the children away.  Either through naivety or stupidity, they were manipulated by the Schlesinger family and spread around that Beth had post natal depression and couldn’t function.

They wanted to help him get custody the children.  They were young and naive and didn’t understand how brutal this game is. The community have known him since childhood, Beth is the outsider.  Are these grounds enough to separate a devoted mother from her children ?

It was explained to me how this reality came about .
The judge who decided the fate of the Schlesinger children is a friend of the father ! ! !
A High court judge who is a convert to Judaism and doesn’t keep Torah and Mitzvot.

At the  Bar mitzvah of her son nobody from the religious community was present except for one Rabbi. I met him and talked with him for a  long time. The Rabbi assured me that he is not involved in the matter concerning family Schlesinger but lo and behold, he is the only member of the community that is in contact with the judge on the case!

This judge 's husband is a psychiatrist who works with Dr. Schlesinger in the same hospital ! ! !

I also found out that every lawyer that has hired to represent her custody case has quit without any explanation.  I have been told that it doesn’t matter what the reality is, it’s irrelevant what the facts are, it doesn’t matter how much the children are suffering, everyone in Vienna knows that nothing can be done.

They will continue to support the father, despite believing the mother.
Since then I have returned to Vienna often. On  Chanukah the mother was told that there was no Chanukah party in the kindergarten even though there was. Nobody came to be with the children there; not the father, not the grandmother, and not the aunt.

But the mother was denied entry.

An entire community, living, breathing and silent.

Religious mothers tell their children a bedtime story , tuck their children into their blankets and give them a goodnight kiss. Beth 's kids are not as lucky. They are looked after by 2 Filipinos

On Simchat Torah, they were not with the father in the synagogue, but the rabbis backing him claim he cares for them wonderfully, that the children speak 3 languages and they are thriving! They have even submitted a written statement with these claims to court! I saw with my own eyes ... that's not true.
In the Vienna community religious women know the truth and are afraid to speak out.
At one of my talks, I gave Beth the opportunity to speak. She  is a wonderful , warm and sensitive. She is going through an unbearable test.
I hope that soon we will celebrate her redemption
And her children will be returned .

In sorrow

Miriam Rosenberg



=========================

Original Hebrew below:


אדר ב' תשע"ד


לפני חמש עשרה שנים נלקחו באכזריות בנותי הצדיקות מבני ברק לאיטליה, שם בשיטתיות ניסו
להעביר אותן על דתן. בתי הגדולה הייתה אז בת שלוש עשרה ואחותה הייתה בת תשע. הן קיבלו
חינוך יהודי מעולה בבתי הספר הטובים של בית יעקב, ונלקחו אל הכפירה המוחלטת

בהמשכים ולאחר מכן יצא לאור בתור ספר בשם AMI MAGAZINE - הסיפור התפרסם ב

.TO MY DAUGHTERS WITH LOVE / GITTY GOLD

מזה חמש עשרה שנה אני מתמודדת יום יום בנסיון לספק עזרה פיזית ותמיכה נפשית לנשים
שעוברות התעללות והבעלים לשעבר, בעלי השררה והממון, מנסים ולעיתים מצליחים לקחת להן את
המשמורת על הילדים בטענות מטענות שונות ובעיקר מנופפים בבתי הדין בגרוע מכל, חוסר שפיות
של האשה ו-אי תפקוד הורי

פעם אחר פעם אני טסה לנסות ולהוכיח את חפותן של הנשים שברוב המקרים מעולם לא סבלו
מבעיות נפשיות והמצוקה הגדולה שלהן נובעת מכך שמערערים על הסמכות ההורית שלהן, רוצים
לקחת להן את היקר מכל, את הילדים

זאת כמעט תמיד "אותה הגברת בשינוי אדרת", אני פוגשת אישה אינטליגנטית וחמה ללא שום גב
כלכלי שיכול לתמוך בה ולעזור לה במאבקיה, שחרב עליה עולמה. נתלית בכל בדל תקווה שאולי ניתן
להסיר את רוע הגזירה, אולי הקב"ה יעזור ולה זה לא יקרה. אולי ימצאו השליחים שיגאלו אותה ואת
ילדיה מן היסורים, מן הצער של הפרידה, ההסתות נגדה והחורבן שבעגינותה

בימינו אנו, יושבת אשה צעירה, אם לשני ילדים רכים בשנים בגילאי ארבע וחמש ובוכה בכי תמרורים
יעל מבכה את ילדיה, יודעת היטב שבמידה והגרוע מכל יקרה, לא רק היא תשאר עגונה ללא גט אלא
הילדים ילקחו באכזריות על ידי הבעל שעזב את הבית, את העולם היהודי בו גדל, ושינה את שפתו,
לבושו ומזונו. האב שפרק מעליו כל עול מלכות שמים חי כעת חיי לילה בלונדון. הוא מנהל שתי
מסעדות ומופיע כקוסם

אותו בעל נבזה הופיע אצלי בבית באצטלא של צדיק בבקשה שאעזור לו להחזיר את ילדיו לאנגליה
שכן אשתו ברחה מהבית עם שני הילדים והוא מאוד מתגעגע אליהם. אותו בעל נבזה העז לבוא אלי
בתחפושת, עם חולצה לבנה בוהקת, מכנסים שחורות, כיפת קטיפה גדולה על ראשו וציציות
מתנפנפות ברוח. אותו בעל נבזה העז לבקש מהרב רוזנברג התר לפנות לבית המשפט בטענה
שהאם חטפה את הילדים ולא החזירה אותם למקום המגורים הקבוע שלהם. אותו בעל נבזה בא
לבקש מבית הדין צו עיכוב יציאה מהארץ ליעל ולילדיה בכדי שלא תוכל לברוח.

שוחחתי טלפונית עם יעל, הסברתי לה אז את חומרת מצבה, ניסיתי לשכנע אותה לחזור לאנגליה עם
הילדים בכדי לנהל שם משפט משמורת ולקבל לחזקתה את הילדים באופן חוקי. הבעל כבר חזר
ללונדון, העבודה חכתה לו, הוא היה בטוח שיעל לא תברח, בטוח בנצחונו המשפטי שכן הדוד שלו
מקנדה התנדב לשלם לו את כל ההוצאות המשפטיות ולה אין אפילו את המינימום ההכרחי. יעל
התקבלה מיד לעבודה בתור סייעת במעון והיא בקושי מצליחה לממן את צרכי המשפחה וכמובן, שכר
טרחה לעורך דין אין בידה לשלם. ניסיתי לעזור לה להגיע לידי הסכם עם הבעל שיתיר לה בכל זאת
להשאר בארץ ליד הוריה, שכן בכל מקרה, האמת המרה התבררה באופן מוחלט. הבעל ירד מן הדרך
לגמרי, הוא חי עם גויה ואינו מתכוון בשום אופן לחזור לאשתו. גם גט הוא לא מתכוון לתת לה. לא
בוער לו. את התמונות שלו באתר המקוון ראיתי במו עיניי, את פרסומת הקוסם המהולל במכנסי ג'ינס
צמודות, חולצת טריקו שחורה ובלורית מתנפנפת ללא כיפה, ראיתי במו עיני. לדאבוני הרב, גם את
הנשים הגויות הפרוצות שמופיעות איתו על הבמה ראיתי במו עיני. לצערי, גם את הסטטוסים שהעלה
לרשת החברתית ואת התמונות שהוא עצמו העלה בגאווה רבה, ראיתי במו עיני

לא יכולתי לשתוק על העוולה שזועקת לשמים וזימנתי את הוריו לשיחה.
האם עובדת במשרה בכירה מאוד בחינוך העצמאי, האב אברך כולל, אנשים צדיקים, ישבו אצלי
שעות רבות וסיפרו לי סיפור הזוי. את יעל הם מאוד אוהבים, היא אישה טובה ואם מסורה, הבן
שלהם מאז ומתמיד היה קצת שובב, כשהפך לפרחח בגיל ההתבגרות, מימן לו הדוד מקנדה את
לימודי הקוסמות בכדי שיוכל להתפרנס. יעל, למדה אז בסמינר ומורתה הציעה לה את השידוך.
בעלה של המורה הוא יועץ בענייני שלום בית שמטפל שנים בשלום הבית של ההורים ואיך שהוא
מצליח להחזיק אותם במסגרת הנישואים. בעלה של יעל לא ראה מימיו בית נורמאלי. הוא רצה
להתרחק מן המשפחה בכדי שיוכל לפרוק עול מלכות שמים בפרהסיה מבלי להתקל בהצקות
ההולכות ונשנות של המשפחה. הוא היה צריך רק את הכסף שלהם ולהם היה נוח שהזוג יטוס
לאנגליה ולא יפריעו לשידוכים האחרים. בבית יש עוד ילדים שצריכים לחתן ואבוי אם יודע בציבור
מצבו הרוחני של הבן הסורר הקוסם

בינתים יעל הרתה פעמיים והבן והבת שנולדו להם רק הרחיקו את הבעל מקיום החובות שלו כלפי
אשתו וילדיו. הוא הרי נוהג להופיע בלילה ולישון כל היום עד חמש אחר הצהרים, אז רק הוא מתארגן
ליציאה. בינתיים גיסתה של יעל נשארה בעקרותה. השנים עוברות, זה בית אמיתי, בית של תורה,
אבל בלי דור המשך. בעוד יעל מבינה שבעלה הולך ומדרדר, שהיא איננה מסוגלת לנהל איתו בית
תקין, העצה היחידה היתה לחזור לבית הוריה, לחנך את הילדים בארץ ולקבל את מלוא התמיכה
ממשפחתה, חמותה הגתה רעיון שיפתור את כל בעיותיה.

יעל ממילא רוצה להתגרש, היא לא מוכנה לחזור לגור באנגליה, היא לא מסוגלת להיות שם לבד, לא
דוברת את השפה ואין לה שם מקור מחיה, אילו יצליחו להפליל אותה באיזו שהיא סיבה ולקחת
ממנה את הילדים, יוכלו הגיסים לקבלם לטיפולם. מה יותר הגיוני מזה?

ההזדמנות לא אחרה לבוא, יעל הוחזרה לאנגליה עם הילדים לאחר שהפסידה את המערכה בישראל.
היא שוכנה בבית מלון זול ונאלצה להתחלק באותם שרותים של הקומה במלון עם פועלי בנין זרים
רוסים ופולנים. היא היתה האשה היחידה ופחדה פחד מוות לצאת למסדרון

פעם נאלצה לנסוע לסידורים ולהשאיר את הילדים עם אבא שלהם. כשחזרה לאחר שעתיים, מצאה
את הילדים הרכים מול המחשב כשהסבתא מישראל משגיחה עליהם על הצג. האבא היה צריך
ללכת.

יעל ברחה שנית. באותו הזמן, התפרסמה כתבה ב
טיפלתי. שוב יעל הגיעה אלי, מתמוגגת בדמעות. היא לא מסוגלת לחזור לשם, פוחדת פחד מוות
שבסופו של דבר יקחו לה את הילדים, היא אובדת עצות ובאמת, לא יודעת מה לעשות.
נאלצנו לקחת עורך דין בארץ ועורכת דין באנגליה, נאלצנו לפתוח תיק בבית הדין הרבני ולנסות
להשיג גט, משמורת על הילדים ומזונות. במקביל נאלצנו להתמודד עם הוצאות ענק בכדי לייצג את
יעל במשפט החוזר של אמנת האג להחזרת הילדים החטופים לאנגליה.
השופט פסק שיעל חייבת לשוב לאנגליה עם הילדים לנהל שם משפט משמורת. הבעל היה צריך
להוכיח לבית המשפט שחתם על חוזה לדירת מגורים נורמאלית, מרוהטת, ושילם את השכירות
למשך שנה. בניסי ניסים הצלחנו להשיג הוכחות שהדירה אינה ראויה למגורים. הבעל הציג מסמכים
כוזבים לבית המשפט, חוזה עם בעל הדירה שנחתם בסוכנות תיווך. למעשה, הדירה הזו הייתה
בשיפוצים וכל אחד יוכל להבחין שאין זה מקום ראוי למגורים לאשה עם שני ילדים.
טסתי לאנגליה לשוחח עם הבעל. איתרתי את מקום מגוריו הנוכחי. לא תאמינו. הוא גר עם גויה,
בבית שרשום על שמה ולא מנסה אפילו להסתיר את העובדה. כשלחצתי על האינטרקום בכדי
להיכנס לבניין, הוא פתח לי את הדלת. אך כשלחצתי על פעמון הדירה הוא סרב לפתוח. נסעתי משם


לבית הדין. המטרה הייתה להפריך את הטענה של הבעל שיש תיק גרושים פתוח בבית הדין בלונדון
ולכן הוא לא מוכן לבוא לתת גט בבית הדין בארץ.

לא דובים ולא יער. קיבלתי אישור חתום מהספרא דיינא שבלונדון אין תיק גרושים לזוג. בנוכחותי
התקשר הדיין לבעל וביקש ממנו להתיצב בבית הדין. הוא סרב בטענה שהרב שלו לא מרשה לו
לדבר איתי. איזה אבסורד

הייצוג בדיונים הקודמים והגשת המסמכים לבית המשפט בענייני משפחה. אם רוצים לערער לבית
המשפט המחוזי שכר הטרחה לפי התעריפים המקובלים. באנגליה מתנהל משפט גרושים אזרחי, הם
דנים על המשמורת. גבירותי ורבותי, אלו הם דיני נפשות. ועורכי הדין לא היו מוכנים לגשת, קודם כל,
הם בקשו תשלום על העבר. ולרש אין כל.

חמש עשרה שנה יושבות בנותי באיטליה עם האבא שהשתמד. היום הן כבר לא רוצות לחזור. אבל
את הילדים של יעל ניתן היה עוד להציל.

היה חסר לנו כסף לשלם לעורכי הדין, הם איימו להפסיק לייצג את יעל ולי לא היו יותר מקורות מימון,
כבר פניתי לכל מי שאני מכירה. החלטתי לטוס לוינה לנסות להתרים את נשות הקהילה למען יעל.
חברות ארגנו לי מספר הרצאות במהלכן סיפרתי את סיפור חיי שנגמר בטרגדיה, בלקיחת הבנות,
סיפרתי את סיפורה של יעל ונשים צדיקות תרמו בעין יפה בכדי לעזור לשלם לעורכי הדין שלה. בסוף
אחת ההרצאות נגשה אלי אשה צעירה וסיפרה לי את סיפורה של בת' שלזינגר, סיפור שכל הקהילה
בוינה מכירה היטב אך אף אחד אינו מסוגל להתערב. היא ביקשה שאנסה לעזור גם לבת' לקבל
לחזקתה את התאומים שנלקחו ממנה באכזריות על ידי הבעל הפסיכיאטר ש"תפר לה תיק" של
אישה שאינה שפויה ואינה מסוגלת לגדל את ילדיה. כולם בוינה יודעים שזה לא נכון, אך הבעל נעזר
במספר רבנים ובהכרות אישית של השופטת. ראה זה פלא...

מאז הייתי כבר כמה פעמים בוינה מנסה לחבר את הפאזל המשפחתי של משפחת שלזינגר. מתוך
עדויות של אנשי הקהילה אתם נפגשתי, מתוך שיחות עם חברות של בת', מפגשים שערכתי עם בת'
וילדיה נחשפו בפני העובדות

בת', אשה צעירה, אינטליגנטית ונאה, בת שלושים, עוברת מסע ייסורים והשפלות כאשר הסובבים
אותה מודעים בהחלט לעוולות שנעשו לה ואינם מסוגלים לעזור לה לחשוף את האמת. הם פוחדים!!!
כל מי שסיפרה לי בכאב עד כמה היא מזדהה עם בת', יודעת שהיא לגמרי לא אשמה ושהילדים היו
מטופלים למופת כל עוד היו בחזקתה, ביקשה ממני בכל לשון של בקשה לא לערב אותה בסיפור ולא
לבקש ממנה להעיד כיוון שהיא פוחדת, כיוון שבעלה לא מרשה לה להתערב, או כיוון שכבר איימו
עליה לא פעם שאם היא תעזור לבת' היא מסתכנת

נשים וגם גברים, יהודים צדיקים ואפילו רבנים שיתפו אותי בהרגשה הקשה ובתחושת חוסר האונים
בידיעה שאין מה לעשות. הם קיבלו איומים בטלפון ובמייל שאם יעזרו לבת', יכפישו את שמם
בקהילה ויגרמו לכך שיעיפו את ילדיהם ממוסדות החינוך. אילולא מדובר באנשים רציניים שאני
מעריכה אני עצמי הייתי מסוגלת לחשוד שהם בודים את הסיפור מליבם. זה נשמע לי הזוי. קהילה
שלימה יודעת ומודעת היכן מונח הצדק וכולם שותקים???

הצטרפתי לבת' לפגישה עם הילדים. הבאתי להם במתנה מהארץ ספר על שבת ברמה של גן, ציורים
צבעוניים של שולחן שבת עם כיתוב קליל. ישבתי עם הילדים כשהם בזרועותיה של בת' וניסיתי לספר
להם סיפור, לעניין אותם בתמונות היפות ולדלות מהם בדל של שיתוף פעולה. דיברתי אליהם
בעברית, אידיש ובאנגלית, מילים שמוכרות לכל ילד יהודי שהולך לגן, נרות שבת, חלות, כיפה
שניהם התבוננו בתמונות אך ניכר היה שהמילים אינן מוכרות להם, הם נתלו על האם, החזיקו
בחזקה בסוודר שלה והמילים היחידות ששמעתי מהם היו ממה, ממה, קצת צחוקים כשהצלחתי
להצחיק אותם באמת, או לדגדג אותם. הם שתפו יפה פעולה אך האינטרקציה הייתה בעיקר בינם

לבין עצמם. היינו יחד מספר שעות חלקן בתוך הבית וחלקן בחוץ, הילדים אכלו קציצות בשר
מבושלות ברוטב עגבניות ואורז שבת' הכינה להם באהבה ובמסירות. שיחקנו יחד ואף יצאנו לפארק
עם האופניים. הילדים התנהגו בטבעיות עם האם אך ניכר הקושי השפתי שלהם. הם אינם מפותחים
כפי גילם, ממלמלים הברות מעטות בשפה תינוקית וניכר שקשה עליהם הפרידה מן האם אליה הם
קשורים. בכדי לא להקשות עליהם עוד יותר, בת' לוקחת אותם לגינה עם האופניים ומובילה אותם
למקום המפגש שלהם עם האב שכרוך בנסיעה של שעה ממקום מגוריה, למרות שהאב גר באותו
איזור, אין הוא חס על כוחם של ילדיו בני הארבע שנאלצים להגרר באוטובוס למקום מרוחק. הסיפור
הזה הוא הזוי. ראיתי אם מסורה שמטפלת בילדיה באהבה, בחום, מרעיפה עליהם אהבת אם. יחד
מחינו את הדמעות כשהיא נאלצה להחזיר אותם. הייתי שם. ראיתי במו עיניי. בכיתי יחד איתה.

העולם זועק את זעקתו כאשר מפרידים חתולה מגוריה או תרנגולת מאפרוחיה, קהילת וינה הנאורה
של שנת תשע"ד שותקת בשתיקה רועמת בזמן שהפרידו ברשעות את בת' מילדיה.

פגשתי שוב את בת' והילדים, התמונה קורעת הלב חזרה על עצמה. לקחתי איתי עוד עדה מתוך
הקהילה. רציתי שעוד מישהי תראה את מה שאני ראיתי. העוולה זועקת עד השמים.

ביקשתי לראיין את חברותיה של בת' מן העבר, אלה שהיו חברות כאשר הייתה נשואה לדר' שלזינגר
והפנו לה עורף. אלה הן הנשים הצדקניות שהודו בפני שבגללן לקחו לה את הילדים. שהודו בפני איך
מתוך תמימות או טפשות שחקו את המשחק של משפחת שלזינגר ותפרו לבת' "תיק" של אשה
מדוכאת שאינה מתפקדת. הן רצו לעזור לו לקבל לחזקתו את הילדים, הן היו צעירות ונאיביות ולא
הבינו עד כמה המשחק הזה הוא אכזר. אותו מכירים בקהילה מילדות, בת' היא זרה. האם זוהי סיבה
מספקת בכדי להפריד אם מסורה מילדיה?
התברר לי עד כמה המציאות עולה על כל דמיון.
השופטת שהכריעה את גורל הילדים של משפחת שלזינגר היא חברה של השופטת
חברה של משפחת האב Konstanze Thau!!!

השופטת הנ"ל עברה גיור רפורמי והיא אינה שומרת תורה ומצוות, בבר מצווה שערכה לבן שלה אף
אחד מן הקהילה לא היה נוכח חוץ מאחד הרבנים של וינה איתו נפגשתי ושוחחתי ארוכות. אותו רב
הבטיח לי שהוא לא מתערב בנושא של משפחת שלזינגר, אך ראה זה פלא, הוא היחיד מהקהילה
חברה של הסבתא שלזינגר וחברה של השופטת Konstanze Thau ששומר על קשר עם השופטת
בתיק!

הוא פסיכיאטר שעבד יחד עם דר' שלזינגר באותו בית Konstanze Thau בעלה של השופטת
חולים!!! השופטת היא חברה של השופטת במשפט של שלזינגר!

התברר לי גם שכל עורך דין שבת' שכרה את שרותיו בכדי ליצג אותה בתיק המשמורת התפטר
מתפקידו מבלי להסביר מדוע הוא עוזב את התיק. גונב לאזני שלא משנה מה המציאות, שלא משנה
מה הן העובדות, שלא משנה עד כמה הילדים סובלים, כולם בוינה יודעים שאין מה לעשות. הם
ישארו עם האבא למרות שמקומם עם האם

נסעתי מאז לוינה שוב ושוב. בחנוכה נאמר לאם שאין מסיבת חנוכה בגן הילדים למרות שהייתה.
לאם הבנים הייתה אסורה הכניסה. קהילה שלימה חיה, נושמת ושותקת

אמהות צדיקות מספרות לילדיהם סיפור לפני השינה, מהדקות את השמיכות ונותנות נשיקת לילה
טוב. ילדיה של בת' אינם זוכים לזאת. הם מטופלים על ידי שני פיליפינים. בשמחת תורה הם לא היו
עם האב בבית הכנסת, אך הרבנים שמגבים אותו טענו בפני שהוא מטפל בהם נפלא, ששני הילדים
מדברים שלוש שפות והם מפותחים מכפי גילם! כך כתוב בדו"ח של בית המשפט!

במו עיניי ראיתי... זאת לא האמת

אני מודה בזאת לנשות הקהילה הצדיקות, בזכות תרומותיכן זכתה יעל לקבל את ילדיה לחזקתה.
היא קיבלה את הגט וגם התגרשה בגרושים אזרחיים. השופט בלונדון פסק באומץ רב כי האם
והילדים יכולים לחזור לגור בישראל ליד הסב והסבתא, במקום בו לאם יש אפשרות לקבל את תמיכת
המשפחה, להתפרנס ולהעניק חיי משפחה נורמלים וחינוך יהודי הולם לילדיה. רבנים ונשים צדקניות
בגולדרס גרין ובהנדן נרתמו למאבק בבעל שרצה רק להציק. שילדיו מעניינים אותו רק כקלף מיקוח
בכדי להשפיל ולהכאיב לאם

בקהילת וינה נשים צדקניות יודעות את האמת ופוחדות לדבר

באחת ההרצאות שלי, נתתי לבת' את רשות הדיבור, היא נפלאה, חמה ואנושית, היא עוברת נסיון
קשה מנשוא, אני מקווה שבמהרה נזכה לחגוג גם איתה את הגאולה הפרטית שלה במסיבת הודיה
וילדיה ישובו אליה. ושבו בנים לגבולם

חותמת בכאב
מרים רוזנברג
בני ברק, ישראל




No comments:

Post a Comment